<h1>אבודרהם סדר תפילות השבת</h1>
<h2>דף לה.</h2>
מי שטעה בליל שבת, ופתח באתה חונן, ולא הזכיר של שבת, אם נזכר בתוך תפלתו, גומר אותה ברכה שנזכר בה, וחוזר ואומר של שבת, ואם לא נזכר עד שעקר את רגליו, חוזר ומתפלל של שבת. וכן כתב רב עמרם. וכתב רב משה גאון, שאם טעה ולא הזכיר אתה קדשת, אם שמע משליח צבור מגן אבות בדברו, שהיא ברכה אחת מעין שבע, מראש ועד סוף, יצא ידי חובתו. ורב נטרונאי כתב, שאפילו לא התפלל כלל אתה קדשת, ושמע משליח צבור מגן אבות בדברו מראש ועד סוף, יצא ידי חובתו. וכת הרב רבי יעקב בן הרא"ש, כיון שמחזירין אותו אם לא הזכיר של שבת, האיך יוצא בברכה אחת מעין שבע, ולא דמי למה שכתוב בהלכות גדולות. יחיד שלא הזכיר של ראש חודש ושמע משליח צבור התפלה מראש ועד סוף שיצא, דשאני התם, ששומע כל התפלה, אבל הכא דשאני יצא בברכה מעין שבע במקום שבע. ויותר קשה לרב נטרונאי שאמר שיוצא בה, ואפילו לא התפלל כלל, דהא קימא לן כרבן גמליאל, דאמר (ראש השנה ל"ד, ב') שליח צבור אין פוטר היחיד אלא בראש השנה ויום הכפורים, אבל בשאר ימות השנה לא. ועוד נראה לי, שאינו יוצא ידי חובתו בברכה מעין שבע מטעם אחר, שכיון שאפילו בשבת לא בעי למימרה, שלא תקנוה אלא משום מזיקים, ואם חל יום טוב בשבת אינו אומר בה בשל יום טוב, כמו שאמרנו למעלה, אינו יוצא בה ידי חובתו, וחוזר ומתפלל שבע ברכות. וכן מצאתי בתשובת הגאונים, שאם שכח אתה קדשת שמחזירין אותו.
